אי ביטחון תזונתי – הגדרות וטיפול

אי ביטחון תזונתי, מתאר מצב בו לאדם אין אפשרות כלכלית לרכוש כמות מספקת של מזון, בדגש על מזון מזין. כלומר, ההגדרה מתייחסת הן לכמות – האם באפשרותו של אדם לרכוש כמות של אוכל שתספיק להזנתו והזנת משפחתו, והן לאיכות – האם באפשרותו של אדם לרכוש מזון מזין ובריא אשר יספק את כל הערכים התזונתיים הדרושים לו ולבני משפחתו.

במדינות רבות, אי ביטחון תזונתי הינה תופעה רחבה ושכיחה, ניתן לומר תופעה גורפת. מדובר בעיקר במדינות עולם שלישי, אך גם במדינות מתפתחות או מפותחת, שאינן מוגדרות כמדינות עולם שלישי, ניתן למצוא אנשים רבים המצויים באי ביטחון תזונתי.

גם בישראל, ישנן הרבה אזרחים אשר סובלים מאי ביטחון תזונתי. ההגדרה של אי הביטחון התזונתי, משתנה ממדינה למדינה וכוללת לרוב מספר תתי-קטגוריות. תתי-הקטגוריות נוגעות לשאלות כגון – האם אדם מסוגל לרכוש כמות מספקת של מזון אך איננה איכותית ומזינה? האם אדם מסוגל לרכוש מזון בכמות מספקת ובאיכות סבירה עבור ילדיו אך לא עבור עצמו? האם אדם אינו מסוגל לרכוש מזון בכמות מספקת ובאיכות סבירה הן עבור עצמו והן עבור ילדיו?

השאלות המתוארות לעיל, מסייעות להכניס אדם תחת קטגוריה ספציפית יותר מהגדרת אי ביטחון תזונתי כללית, ובאופן כזה להתאים לו את הטיפול לו הוא זקוק.

הסיוע המוצע במצבי אי ביטחון תזונתי, הינו ברובו סיוע כלכלי, אשר יאפשר לאדם לרכוש את המזון החסר לו, או סיוע קונקרטי למשל באספקת סלי מזון.

אי ביטחון תזונתי, עלול להוביל למחסור קל או חמור בוויטמינים שונים ומגוונים המסופקים על ידי מזון, ואין באפשרות גוף האדם להשלים אותם בעצמו.

אי ביטחון תזונתי, עלול להוביל לחולי ופגיעה בהתפתחות תינוקות וילדים.